תוכן

ב"ה יום ב' כ' מנ"א ב' ראה צ"ב, מפי אדמו"ר מוהרי"ל שליט"א בהיותו ביפו
שאלני: למה באתי אצלו ליפו דוקא בפרשת ראה ולא בפרשת עקב? העיקר כי צריכים לעבוד גם ביראה, כי העבודה באהבה לבד יכולים ליפול ברשת טעויות. כי הפסוק אומר: "כלך יפה רעיתי ומום אין בך". וע"י האהבה – הלא "על כל פשעים תכסה אהבה", אבל ע"י היראה אז נקראת "ומום אין בך". כי ראיה הוא אותיות יראה, וכלה שעיניה יפות אין כל גופה צריכה בדיקה, העינים הן כלליות, והפה הוא פרטיות.
ונתקשה משה, עד שהראה לו הקב"ה קידוש החודש. למה נתקשה משה, הלא היה דעתם של כל ישראל? והענין הוא - דהנה חדוש החודש הוא בראית הלבנה, והאיך יכולים לקדש, הלא הקידוש הוא בעת הקיבוץ של החמה והלבנה, ובעת הקיבוץ לא נראתה כלל הלבנה!? ולכן נתקשה משה, וענין הקושיות שבדבר הוא - כי צריכים להגביה את נקודת היו"ד העומדת באחרונה ולהעמידה בראש.
כי איתא בזוהר אשר יעקב העמיד הנקודה בראש, ומכוון הזוהר על הפסוק: "עון עקבי יסובני", עקבי – יוד עקב, כי הלא אי אפשר ללכת אם לא יהלוך הפסיעה הראשונה, ועיקר שמשתהה האדם לבוא אל המדרגה, כי הוא לא מרוצה מהיו"ד שעומדת בראש, ולכן מסתובב הוא סחור סחור, ואיננו עושה שום צעדים, אבל כשמעמיד הנקודה בראש, אזי נעשה מיעקב ישראל, היינו לי ראש.