תוכן

ראה תדש"ם

א) ראה אנכי נתן לפניכם פתח בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים. וכמו כן יש להבין ענין ראה, לשון ראיה.
לשון יחיד, היינו שכל פרט צריך לזכות לבחינת ראיה. ע"ד: "ואהבת את ה' אלקיך". לשון יחיד - ומדבר לכלל ישראל. היינו, שכל פרט מן הכלל צריך לזכות לבחינת 'ה' אלקיך' לשון יחיד, זאת אומרת, שלא לסמוך על השני, אלא לכל אחד ואחד צריך להיות יסוד, שעל היסוד הזה בנויה כל העבדות שלו.
כמו כן (האדם) כל פרט צריך לזכות לבחינת ראיה. כמ"ש חז"ל, שכשאומר ויכולו הוא מעיד על מעשה בראשית. ויל"ה: א) עדות זו בשביל מי הוא צריך להעיד. ב) הלא אין עדות אלא מבחינת ראיה ולא משמיעה, איזה ראיה יש כאן כשאומר ויכולו.
עדות היא - שהאדם צריך להעיד שאמת הוא שמעשה בראשית שהבורא ברא היה מטעם להטיב לנבראיו. וזה דוקא כשזכה לבחינת ראיה, היינו אור החכמה, כשזה מתגלה, אז הוא מעיד על מעשה בראשית שהם להטיב לנבראיו.
וזה בחי' שבת, גמר מלאכה, היינו שכבר מגולה המטרה שהיא להטיב לנבראיו. וזה נקרא: "אשר שבת מכל מלאכתו", כיון שכבר נתגלתה המטרה.