תוכן

ראה תשל"ח

א) ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. ראה - לשון יחיד. לפניכם - לשון רבים.
את הברכה אשר תשמעו. יל"ה מדוע לא כתיב 'אם תשמעו' היינו שהברכה באה על תנאי.
עיין באור החיים שמפרש: ראה - זה שייך לכל יחיד. פירוש, לענין ראיה כולם שוים. ויש לומר לפי פירושו, שכל הכלל כולו צריך לבוא לבחינת ראיה, היינו, "ראה - אנכי נותן לפניכם", שהקב"ה הוא הנותן את הברכה. ומהי הברכה, אומרת לנו התורה: "אשר תשמעו", זהו כל הברכה.
אבל לפי זה יש להבין, אם הקב"ה נותן את הברכה, שאין זה בידי אדם, אם כן מהי הבחירה, שיהיה שייך לומר, לזה הוא נותן את הברכה ולא להשני.
וזה מבואר בפרשת עקב בסופו, שכתוב: "כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה. א) לאהבה את ה' אלקיכם. ב) ללכת בכל דרכיו. ג) ולדבקה בו". היינו, מי שיקיים את כל ג' הדברים בבחינת מעשה, אז הקב"ה יתן לו השמיעה (כמ"ש: "נעשה - ונשמע". שעי"ז שיקבלו עליהם בבחינת המעשה, הקב"ה נותן את השמיעה( כמ"ש: את הברכה - אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום.