תוכן

קנב) למה נפסק הוסת תכף בתחלת העיבור.
הוא מטעם, כי לצורך העיבור של ז"א, צריכים או"א להשיג קומת ע"ב. ונודע שמבחינת ע"ב אין להם אלא ו"ק, כנ"ל בתשובה קנ"א. וע"כ צריכים הו"ק להתחלק ולהעשות לע"ס כדוגמת הז"א בזמן שצריך להשיג הגדלות. שהפרקים עליונים ואמצעים של חג"ת נעשים לחב"ד. ופרקים עליונים דנה"י, עולים ונעשים לחג"ת כנודע. ואז נבחן שדם עלה ונהפך לחלב. כי האורות דנה"י מכונים דם, מלשון דממה, להיותם בחינת ספירות דסיום, שדוממים האורות ואינם מניחים אותם להתפשט יותר. ואורות דחג"ת מכונים חלב. ונמצא שבעלית נה"י לחג"ת, עלה הדם ונעשה לחלב, ולכן נפסק הוסת תכף בשעת העיבור, כי בהכרח עלו הב"ש דנו"ה ונעשו לדדי חלב כמבואר. (א' ל"ו ד"ה והנה האורות).