דכר ונוקבא דקליפה

וז"ש, איש תהפוכות לשון שקר מגו נוקבא דתהומא רבא: כי גם בקליפות יש דכר ונוקבא, אשר הדכר נק' שוא והנוקבא נקראת שקר. וביאור הדברים, כי הזכר דקליפה אינו כל כך רע כמו הנוקבא, וכשהוא לעצמו אינו מכשיל בני אדם לשקר בשמא דקב"ה, ואדרבה להיפך, כי מדבר טוב כפי מראית עין, אלא שהוא רע עין, בסו"ה אל תלחם את לחם רע עין, אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך (משלי כ"ג) וכל הנלכד בידו הוא נושא שם ה' לשוא, כי נפרד מהשי"ת, ואינו יכול לקבל שום שפע. וז"ס שאמרו רז"ל כל המתגאה, אומר הקב"ה: אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד (סוטה ה' ע"א). שבהיות כוונתו לקבלת צרכיו עצמו, להתרברב להתגאות וכדומה, הנה הוא נלכד ברשותו של רע העין, ונמצאת העלאת מ"ן שהוא מעלה, אינו ממשיך שום שפע מלמעלה, והוא נושא שם ה' לשוא, וע"כ נק' הזכר דקליפה שוא. כי הקב"ה אינו יכול להדבק באיש ההוא לדור עמו במדור אחד.
והנוקבא דקליפה נק' בשם שקר. כי אחר שהאיש ההוא נלכד ברשת הזכר הנק' שוא, יש לו כח להזדווג עם הנוקבא שלו שהיא קליפה רעה ומרה, המזייפת שמא דקב"ה, ומשקרת בו, ואז יורדת ומסיתה, ועולה למעלה ומקטרגת, ונוטלת את נשמתו הימנו.
וע"כ נק' איש תהפוכות, כי תחילה אכול ושתה יאמר לך, דהיינו שיעלה מ"ן למעלה להקב"ה, וימשיך שפע לצורך גבוה, והוא נראה לו כמו שהוא מסטרא דקדושה, ואח"כ בכח השוא שלו מזדווג עם הנוקבא דתהומא רבא, שעם השקר שלה הוא נוטל את נשמתו והורגו.