הגדרת הערך

קיר. קורות ביתו
כן נק' השכינה הק' מבחי' ההכנה לאור התכלית. ועי' זוהר שופטים (אות י"א) מי מעיד על האדם קירות ביתו. מאי קירות ביתו, אינון קירות לבו (קרירות הלב), ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ואוקמוה רבנן מקירות לבו. גרמין בנויין על מוחא דאיהי מיא ועלייהו רמיז המקרה במים עליותיו.
יחוד הקטורת: (עי' זוהר קרח אות כ') ויאמר משה אל אהרון קח את המחתה. רבי חייא פתח, חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה וכו', בשעתא דמאריהון דדינא קיימין על עלמא ורוגזא תלי, אי אשתכח בדרא זכאה דרשים לעילא (פי' שיש לו הנשמה מתוך מקוה שה"ס איש חכם) קב"ה אשגח ביה, (בסוד או"ח מעילא לתתא) ואשתכך רוגזא (בסוד קיבוץ הנדחים). למלכא דאתרגז על עבדיו וכו' אדהכי לאל רחימא דמלכא (הנשמה דתוך מקוה) וקם קמיה, כיוון חמא ליה מלכא אתנהירו אנפוי (שה"ס גילוי אור הפ"נים) שרא האי רחימא דמלכא לאשתעי בהדיה (שזהו יד לכל כלי טהורה בו תאחז לגלות אורה), ומלכא חדי (בסוד שלום הנצחי ובסוד שבת) לבתר כדאתי סניטרא חזא אנפוי דמלכא חדאן, אסתלק ואזיל ליה ולא עביד דינא, ובג"כ ואיש חכם יכפרנה.
אוף הכא כד חמא משה דרוגזא הוי תלי, (מכח ירידת עדת קרח חיים שאולה) מיד ויאמר משה אל אהרון בגין דאיהו שושבינא דמטרוניתא (תוך) (ומשה הוא ראש שושבינא דמלכא) וקטורת לא סלקא אלא בידוי דאיהו אסגי שלמא בעלמא, (שה"ס תוך מקוה) וקשור קשרא דמהמנותא, (שהרי משה אמר) קטורת הא אוקמוהו חדותא דלעילא ותתא (שאז גם מים תחתונים הוי לאפי מלכא כמו מים עליונים), קשירו (דמהימנותא) סליקו דרוגזא (כלומר אם התוך מקושר ונגרר אחר הראש אז כל דינין משתככין) הה"ד שמן וקטורת ישמח לב. (שמן: ה"ס היורד על הראש, וקטורת: ה"ס התוך) וכדין איש חכם יכפרנה וכו'.
כד דינין שריין בעלמא מסטרא דשמאלא (מכח התוך) ימינא יהא מקרבא (ובמאי) בקטורת, דאיהי בחשאי וברזא דקיק פנימאה מכלא (תוך דמקוה).