מנחתו של קין - בחינתה
... האמור בהשרביט, הכה עם שרביט ההוא בסלע חזק המאיר, שהוא עומד באמצע הרקיע ההוא, ויוצאים מתוך הסלע שע"ה חילות, שהיו גנוזים שם מיום שירדה התורה לארץ, משום שהתעקשו למאן ולעכב שלא תרד התורה לארץ, וגער בהם הקב"ה, ונכנסו תוך סלע ההוא. ואינם יוצאים משם חוץ מבאותו הזמן שהתפלה עולה למעלה. אז פותחים ואומרים ה' אדוננו מה אדיר שמך וגו'. זו היא התפלה, שנקראת אדיר, משום שהיא עולה על כל אלו הרקיעים. אז, הם משתחוים לה.
פירוש. אלו המלאכים, שקטרגו על התורה, שה"ס קו אמצעי, שלא תמשך לארץ, שה"ס המלכות, ולעולמות בי"ע, היו נמשכים מקו השמאל. ורצו שבמלכות ובבי"ע תהיה השליטה לשמאל, ולא לקו אמצעי שנקרא תורה, שהוא ממעט הג"ר מהארת השמאל. ... ...
... ... ונפקי מגו ההוא טנרא שע"ה חיילין, שאז הם מתעוררים ומקבלים הארת השמאל, מן השרביט, ... שהתפלה העולה על הרקיעים היא אדירה, משום שכוללת בתוכה המסך דחירק דקו אמצעי, הממעט בכח את קו השמאל, מג"ר. ... ... דהיינו שמרכינים ראשם, שה"ס שאינם ממשיכים מן הג"ר דהארת החכמה, אלא מהו"ק בלבד. ונקראים שע"ה חילות, שהסו"ה ואל קין ומנחתו לא שעה. כי מנחתו היתה מבחינת שע"ה חילות הללו, שגער בהם הקב"ה ונעלמו בסלע, ונפלו פניהם. וע"כ גם קין נפלו פניו.