תוכן

ויש להבין מהו שיש לקדש הלבנה דוקא?.
ידוע ששמש ולבנה רומזים על ז"א ומלכות, היינו מבחינת ענף ושורש, אנו מתפללים בקידוש הלבנה, יהי' רצון שימלא פגימת הלבנה וכו'.
ויש להבין מה איכפת שיש פגם להלבנה, שניתן לנו לקדש את הלבנה, ולבקש מה' שימלא את הפגם שלה. ומהו הפגם שבה.
ממאמר חז"ל (חולין ס:) הביאו עלי כפרה שמעטתי את הירח, משמע כאילו שהקב"ה עשה חטא ,בזה שמיעט את הלבנה. וי"ל איזה חטא זה, שצריכים לתקן?.
והענין ידוע, שהלבנה מרמזת על מלכות, היינו מלכות שמים. כלומר שהגם שאנו צריכים להאמין שמלא כל הארץ כבודו, אבל נעשה צמצום והסתר שלא מרגישים זאת. וצריכים להאמין למעלה מהדעת שכך הוא. נמצא כאילו ההסתר הזה שהקב"ה עשה, גרם שאין הנבראים יכולים לקבל עליהם את המלכות שמים מסיבת הסתרה. ומי עשה את ההסתר, הלא הקב"ה. א"כ זה דומה לאיסור שלפני עור לא תתן מכשול.
ובאמת למה עשה ההסתר?. וזה כמ"ש אאמו"ר זצ"ל, כי בלי ההסתר לא הי' שום מציאות לעשות בחירה לקבל בעמ"נ להשפיע, אלא כל הנבראים הי' עובדי ה' בבחינת מקבל עמ"נ לקבל. משא"כ, כשעשה הסתר וצמצום, אז יש מקום לבחירה, שהנבראים יעבדו בעמ"נ להשפיע.
נמצא לפי"ז, אם התחתונים מביאים קרבן, היינו שמקרבים את עצמם לה', היינו בחינת השתוות הצורה, אז כולם רואים שבזכות ההסתר, הי' מקום להגיע לידי השתוות הצורה. נמצא שאין כאן חטא, מה שעשה הסתר וצמצום על מלכות, אלא אדרבא שרק ההסתר גרם כל זה. נמצא שהפגם עבר. וז"ש הביאו עלי כפרה, שענין כפרה הוא מלשון רע, לכפורי ידי בהאי גברא, היינו שכל הפגם נמחק.
לכן נמצא, שבזמן שמקדשים את הלבנה, ע"י הפגם והסתר, היתה מציאות להכנס לעבודה בע"מ להשפיע, נמצא שההסתר נכנס להקדושה. נמצא שזה לא נקרא פגם חסרון, אלא שזה נבחן לבחינת תיקון.
וזה נקרא קידוש לבנה, ובזה נתמלא הפגם, כלומר שרואים שאין זה פגם כלל.