תוכן

החדש הזה לכם ראש חדשים וכו' (שמות יב' ב') ופירש"י נתקשה משה על מולד הלבנה באיזה שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש. והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו "כזה ראה וקדש".
המפרשים שאלו מה הוא שהיה קשה כ"כ למשה ענין קידוש הלבנה. ועוד מה הענין "והראה לו באצבע" מה מרמזת לנו תיבת אצבע.
ואאמו"ר זצ"ל אמר שענין הלבנה מרמז על מלכות, שענינו הוא קבלת עול מלכות שמים. שהיה קשה למשה איך להגיד לעם ישראל שיקבלו עליהם עול מלכות שמים בזמן שהם מרגישים הסתרה, והשכל מחייב שאילו היה בא לעם ישראל שיקבלו עליהם בחינת מלכות שמים עם איזה גילוי אלקות, אז יש מקום לדבר עמהם. אבל עם הכוונה שהלבנה היא לא בזמן המילוי צריך לקדש אותה אלא בעת המולד, ואז עוד לא ניכר איך שהיא מקבלת אור השמש ואז אינה מאירה, ואז זמן שצריכים לקדש אותה.
הפירוש הוא שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים על בחינה הנמוכה ביותר, ולומר עליה אצלי אפילו מצב הזה שאין עוד אפשרות להיות שפלות יותר גדולה, היינו שהוא כולו למעלה מהדעת, שאין לו שום סמיכה מצד השכל וההרגשה שיוכל לבנות עליה את האמונה שלו. והוא נמצא אז כאילו שעומד בין שמים וארץ ואין לו שום סמיכה, שאז הוא הכל למעלה מהדעת.
והוא אומר שהקב"ה שלח לו המצב הזה שבו הוא נמצא בתכלית השפלות, מטעם שהקב"ה רוצה בכך (שהוא) שאני אקבל על עצמי את העול מלכות שמים בצורה שפלות כזו. אני מקבל על עצמי משום שהוא מאמין למעלה מהדעת, שהמצב שבו הוא נמצא עכשיו זהו בא לו מצד ה', היינו שה' רוצה שאני יראה המצב הכי שפל שאפשר להיות בעולם.
ומ"מ הוא צריך להגיד שהוא מאמין בה' בכל אופנים. וזה נקרא אצלי כניעה ללא תנאי. זאת אומרת שהאדם לא אומר להקב"ה, אם אתה תתן לי הרגשה טובה שאני ארגיש שמלא כל הארץ כבודו אני מוכן להאמין. משא"כ שאין לי שום דעת ושום הרגשה של רוחניות איננו מסוגל לקבל עול מלכות שמים ולשמור את התורה ומצוות. אלא כנ"ל, הוא צריך לקבל את מלכות שמים ללא תנאים.
וזה שנתקשה משה, איך הוא יכול לבוא לעם ישראל עם בחינת שפלות כזאת. ועל זה הראה לו באצבע ואמר לו כזה ראה וקדש, היינו בחינת לבנה בזמן המולד שעוד לא ניכר בה מעלתה.
ודוקא ע"י קבלת מלכות שמים בבחינת שפלות יתגלה אח"כ על בסיס זה מה שארז"ל (תענית ל"א) וז"ל, אמר ר' אלעזר עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר, ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו, עכ"ל.
נמצא הרמז שהקב"ה מראה באצבע את הלבנה ואמר לו כזה, זוכים עי"ז שכל אחד ואחד מראה באצבעו, הנה אלקינו זה.