הנה הסעודה של הלילה נקראת סעודתא דחקל תפוחין קדישין. וזה, כי המלכות יש לה ג' בחינות, היינו שיכולה להתקשר בנה"י דז"א, ובחג"ת, ובחב"ד גם כן. ובתחלה בקבלת שבת, בהיותה בסוד שדה, אז לא היתה מקבלת אלא מנה"י,ואז נקראת חקל. ועמדה כך כל תפלת ערבית. אחר כך קבלה אור מג' אמצעיים דז"א, וזה בברכת מעין שבע כנ"ל, ובקבלה מחג"ת נקראת חקל תפוחין, כי סוד ג' אבות הם סוד ג' תפוחין. ועתה בסעודה שמקבלת אור גם מחב"ד שהם המוחין בסוד קדש, וזה בקידוש כמו שנבאר, עכשיו נקראת חקל תפוחין קדישין, כי נקשרת בכל הג' בחינות. והנה אע"פ שהיא למטה בנה"י שלו, כי אינה זזה משם (כי אפילו לחג"ת אינה עולה כנ"ל1, אלא שמקבלת אור משם, כל שכן לחב"ד), עם כל זה להיותה מקבלת אור מן הראש, ושם יש הפה של ז"א, היא אוכלת וניזונית מן הפה שלו, ולכן נקראת הסעודה, שלה, כי היא האוכלת ולא הוא2.
ובבואך לביתך עמוד במקומך ותאמר "דא סעודתא דחקל תפוחין קדישין". ואחר כך תקיף השלחן, כמו שכתבתי למעלה3. ואחר כך תאמר קידוש, וסודו בסוד הקדש - להמשיך לנוק' אור מן הג"ר שהם קדש. ובויכולו יש ל"ב תיבות4, ותכוין שאכילתך נמשכת מז"א מפיו וממוחין ומל"ב נתיבות חכמה שבו, ואלו מאירים בל"ב שיניים שלך שעל ידם נטחן המאכל5. והג' תיבות יתירות שיש בויכולו יותר על הל"ב, הם סוד הג"ר עצמם.
וסדר הקידוש הוא: בתחלה תקבל הכוס מאדם אחר, משתי ידיו לשתי ידיך. ותכוין להמשיך אור מן הג"ר דז"א לנוק'. ותכוין בג' י"ה פשוטים - כנגד הג' ידים: גדולה, חזקה, רמה; וג' י"ה הם בגי' מ"ה. ותכוין להמשיך מג"ר דז"א שלש שמות י"ה דרך ג' קוים, ויורדים עד חג"ת דז"א שבו מ"ה דאלפי"ן. ואחר כך תכוין למלאות ב' י"ה מהם, ביודי"ן: יו"ד ה"י, והם סוד ע"ב ס"ג שבחו"ב דז"א, הנמשכים בב' מוחי נוק'. ותכוין י"ה פשוט באמצע, והוא כנגד הדעת ק"ל דנוק', ולכן הוא פשוט. והנה ב' י"ה מלאים ואחד פשוט הם גי' פ"ה, ועם הכולל פ"ו כמנין כו"ס, והיינו שהם מוחין דנוק' הנקראת אלהי"ם שהוא גי' כו"ס, וה"ס הכוס של היין שבידך.
ותניח הכוס כנגד החזה, ותכוין שראש נוק' הוא מן החזה ולמטה דז"א, ובכח הג' מוחין הנמשכים עד ראשה העומדת שם בחזה - נעשית הנוק' כוס. ותכוין גם כן בי"ה דיום השישי ע' תיבות של כל הקידוש הם כמנין כו"ס, בסוד הג' י"ה הנ"ל. וצריך לידע כי כל עיקר ההמשכה שאנו עושים בקידוש הוא בסוד הה"ג מנצפ"ך שבג"ר דז"א, כי המוחין כבר ישנם בנוק', מנה"י דז"א. ולכן תכוין כי כוס גי' אלהי"ם, יען כי ה' אותיות מנצפ"ך הם סוד ה' אותיות אלהי"ם.
וכשכבר המשכת לה המנצפ"ך, תחזיק הכוס ביד ימין לבד, וזהו להאיר בו מצד ימין ולמתק הגבורות בחסד.
ואחר כך תכוין בסוד היין, היינו כי מלכות היא הכוס, והיין שבתוכו הם המוחין. ותכוין כי נוק' עומדת בנה"י דז"א ומקבלת הארה מן הז"ס עליונות שבו, וכל אחת כלולה מעשר, הרי ע' כמנין יי"ן.
ואחר כך תאמר ויכולו והקידוש, ותכוין שבתחלה היה בסוד מעשה, בסוד אור פנימי, ועתה בקידוש תכוין: שבסוד הדיבור היוצא מהבל הפה העליון דז"א, נעשה מקיפין למוחי נוק'. ותכוין שאדם הוא נגד ז"א, והכוס שבידו נגד החזה ה"ס נוק' העומדת שם.
ואחר גמר הקידוש תשתה היין, ותכוין שה"ס האור הפנימי הנכנס תוך הגוף של ז"א, ויוצא דרך דופני גופו ונכנס בגוף נוק', והוא כדרך המוחין היוצאים מגוף ז"א אחר שנכנסו בו ונכנסים בנוק'. ולכן תכוין ביין שה"ס המוחין, היינו עסמ"ב, עם לבושיהם שהם ג' אהי"ה מליאים ביודי"ן באלפי"ן בההי"ן, ובהם ע' אותיות כמנין יי"ן. וב' לבושים יש לזה היין; הכוס והידים האוחזו, וזה רומז לנה"י שבתוכם המוחין וזה לבוש אחת, והם מלובשים בלבוש אחר שהוא הידים דז"א.
ותתן עין בכוס, ותכוין בשם י"ה אדנ"י,שה"ס הבת עין, כי ה"פ י"ה אדנ"י עם ב' כוללים גי' ב"ת. וה"פ הוי"ה גי' ק"ל כמנין עי"ן, הרי ב"ת עי"ן. עוד תכוין על ידי ראית העין, להמשיך לה הארות מבחינת כתר, והם בסוד ג' י"ה הנ"ל. ותכוין בסדר זה: יו"ד פ' ה"י - ש', יו"ד פ' ה"ה - ר', יו"ד פעמים ה"א -ק"ך, הכל כמנין כת"ר.
ותכוין כי עתה בקידוש נכנסים פרקין עליונים דל' דצלם דאבא בז"א, והרי נשלם המקיף הראשון ליכנס כולו בז"א.
ובברכת בורא פרי הגפן תכוין במלת הגפן שהיא כמנין חק"ל, שהוא הוי"ה אהי"ה הוי"ה אדנ"י, ור"ל כי יין זה אתה ממשיך אל המלכות, שהיא עתה בנה"י דז"א, ובהיותה שם נקראת חק"ל. ותכוין שבברכה זו יש ט' תיבות, כנגד ט' יודי"ן דעסמ"ב, להמשיכם אל הנוק' .
1 לעיל בברכת מעין שבע.
2 טעם שמות שאר הסעודות, מובאים להלן במקומם.
3 לעיל עמ' ס'.
4 עם עוד ג' תיבות יתרות, וכמ"ש בהמשך.
5 כנ"ל עמ' קפ בכוונות האכילה.