תוכן

באדרא, דף קי"ג אות קפ"ח, ויהבי אגר אוראותא לעתיק יומין. ומפרש בהסולם, זה שמעלין מ"ן לקבל קטנות דבינה, הנק' ו"ק זהו השכר של עתיק יומין. ויש להבין מדוע הקטנות דבינה, נקרא שכר לעתיק יומין.
ואפשר לפרש, כיון שמסכים לקבל קטנות, שהיא בחי' חסדים, הנבחן למעלה מהדעת, עי"ז הוא יכול לתת לו גדלות. וזה כאילו מי שקיבל שכר, ועי"ז הוא משפיע לו עבור השכר שקיבל.
כמו"כ כאן, עי"ז שקיבל על עצמו בחינת מיתוק דבינה, שהוא חסדים מכוסים, הוא יכול לקבל אח"כ חסדים מגולים. לכן נבחן זה כעין שכר, שנקרא ג"כ בקע לגלגלת.