תוכן

ויקהל תשמ"א קחו מאתכם תרומה לה'. כל נדיב לבו יביאה וגו' (לה,ה)
ענין שצריכים לקחת "מאתכם", הכוונה מאתכם ממש. היינו מגופו של אדם ממש, תרומה. ופירשו בזוה"ק: תרומה, פירושו תרום-ה', שצריכים להעלות את הה' לה'. וכעין זה כתוב בזוה"ק: תשובה, נק' תשוב ה' לגבי ו'. וענין הה' מפרש בהסולם, שהה' הנקרא מלכות שהוא ענין הכלי המקבל, צריך להשיב אותה להו', שו' נק' המשפיע. ובזמן שהאדם עוסק בענין השפעה, "בעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא", אז הוא גורם בשורש נשמתו מה שנכלל בהמלכות, שגם תהיה בעמ"נ להשפיע, כמו שהאדם דלמטה עוסק בהשפעה. וזה נקרא: "יחוד קוב"ה ושכינתיה".
ועם זה מובן "תרום ה'", שהוא ענין כמ"ש: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". וזה נקרא: "לאקמא שכינתא מעפרא". שענין נפילה, בגשמיות אנו רואים לפעמים שהבריות אומרים שהזהב נפל בעולם, שפירושו, שנפל מערכו, שאינו כ"כ חשוב כמו שהיה צריך להיות. כמו"כ ברוחניות, אם הרוחניות אין לו הערך כמו שצריך להיות, אז לא משלמים עבור זה את התשלום מה שדורשים. והיות שדורשים מהאדם שצריך לעבוד במסירות נפש, אז אם אין לאדם את הערך האמיתי שיהיה כדאי לתת את המחיר של מסירות נפש - זה נקרא שהשכינתא בעפרא. ועל זה מתפללים: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. היינו, שהקב"ה יתן לנו את הרגשת הרוממות של עבודת הקודש.
וזה פירוש "קחו מאתכם תרום-ה'". היינו, שכלי הקבלה של האדם - יתנו לה', שנקרא ביטול במסירות נפש לה'. שעי"ז שהאדם יתן את האתערותא להרים את הה' מעפרא, אז הקב"ה יעזור מלמעלה שיהיה "כל נדיב לבו יביאה", שענינו הוא, שכל הלב יסכים להדבר של מסירות נפש לה', שפירושו: "כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה'" וגו'. שזה נקרא: "הבא לטהר מסייעין אותו".
אבל לפני זה צריכים להתחיל את העבודה בבחינת אמונה למעלה מהדעת, בין במוחא ובין בליבא, היינו בעל מנת להשפיע. כי אלו אנשים שהם מחוסרי עבודה בגשמיות, נובע מחמת שהם לא רוצים לעבוד במחיר נמוך, משא"כ אם כולם היו מסכימים לעבוד בלי תמורה אז היתה עבודה לכולם. אלא היות שרוצים מחיר עבור עבודתם, לכן לא תמיד בעה"ב יכול להחזיק פועלים, משום שאין לו לשלם עבור טרחתם. אבל הפועל אומר, בלי תשלום בשביל מה אני צריך לעבוד - לכן אינו עובד.
אבל ברוחניות, מה שאומרים שהאדם צריך לעבוד בלי תמורה, הוא מסיבת דביקות, הנק' השתוות הצורה, בכדי שלא יהיה נהמא דכסופא, וכל עבודתו צריכה להיות על בסיס "בגין דאיהו רב ושליט". לכן כשמגיעים לידי מצב זה, שאינו מקבל לעצמו כלום, זהו כל החשיבות שלו.