קול ודבור
שלא) ... ... כי אין זו"ן יכולים לקבל מפה דא"א. אלא הבינה מקבלת הקומות מא"א ומשפעת אותם לזו"ן ונעשו לקול ודבור. באופן, שהם התפשטות המחשבה בלבד.
שלב) ... כיון שהגיע התפשטות הזו מהבינה, ונעשה דבור דהיינו שנמשך להנוקבא, בתקפו של קול ההוא, שהוא ז"א המקבל מבינה ומשפיע להנוקבא. ... ... שהמוחין הללו היו מאירים אז בכל זמן וזמן, דהיינו בזווג דלא פסיק. והוא מטעם שזו"ן כשיש להם מוחין הללו הנקראים קול ודבור, אז הם עולים ומלבישים לאו"א עלאין, שהם בזווג דלא פסיק לעלמין, כנודע, וע"כ נעשו גם הזו"ן כמוהם. כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו.