תוכן

כט) עוד יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם. הנה כבר ידעת, כי הרפ"ח ניצוצין הם בסוד דצח"ם. והנה כבר ביארנו פ' בראשית, ​וחושך על פני תהום, היא השבירה. ​ויאמר אלדי"ם, הוא התיקון. והנה כבר ידעת, כשאמר הקב"ה יהי אור, התחיל קצת בירור בענין הצומח, שאז עמדו על פתחו של הקרקע. אך וכל שיח השדה טרם יצמח כי לא המטיר וכו', כי לא היה אדם על הארץ שיתפלל, ואז כאשר צמחו אז הוברר אותו הניצוץ, וכשהוא יבש, אז (או) נובל. אז מורה על תשלום בירורו. וז"ש כאן יבש חציר, אז ודבר אלהינו יקום לעולם. וכל זה הוא בגלות, אמנם כשיבא בע"ה משיח, לא יצא כל, ואז יהיה הבירור האמיתי. וזהו שסמך על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון, רק אז בלע המות וכו', פירוש לנצח, דמ' דמיתו, והבן.