תוכן

כז) קול אומר קרא וכו'. הכוונה, כי הנביא אומר קרא בתורה, דלית אתערותא דלעילא אלא באתערותא דלתתא, לכן קרא, כדי שיהיה זיווג למעלה. ואז משיבין: ואומר מה אקרא, פירוש, אם יש השגה הוא בשם מ"ה בת"ת, והלואי שיהיה לנו השגה בו, כ"ש באו"א למעלה, שלא יש השגה כלל בהם. וא"ת, אם יש לך השגה בשם מ"ה, ג"כ יהיה לך השגה באו"א, משיב ואומר, זה לא יתכן, מפני כי כל הבשר חציר, פירוש, אין בנו מעשים טובים להשיג למעלה, לפי שאנו כמו החציר, מה החציר אין בו פרי, ואינו ראוי אלא למאכל בהמה, כך ישראל אין בהם מעשים טובים לעשות ייחוד למעלה. וזהו יבש חציר נבל ציץ, הם ומעשיהם אינם מועילים כלום. וזהו גזרת הפסוק אכן חציר העם. פירוש, כמו חציר הוא העם הזה, מה חציר אינו מועיל אלא למאכל בהמה, ג"כ אלו אינם מועילים אלא להאכיל לגהינם, כדי שלא יהיה בטל. נמצא, כי מי שאין בו מעשה נמשל לחציר, לפי שגורם רעה לו ולכל העולם, ומעמיד השפע שלא ירד. גם השדים העליונים מצטמקים, ואינם מורידים השפע. והשדים, הם ב' שמות שמאירים מאימא, ומקבל השפע ז"א והזעיר מאיר לנוקביה. והם ב' אהי"ה א' ביודי"ן, וא' בההי"ן. ועם אותיות השם, ושני אהי"ה וח' אותיות, הכל עולה שדי"ם. וגם קס"א וקנ"א וחל"ב, עולים שדי"ם עם ב' שמות אהי"ה.