תוכן

מי לא יראך, מלך עליון רועה את כל עבדיו, ומפרנס למגדול ועד קטון, יודע את סודם, ורואה את כל מחשבותם, ומשמך יוצאים לדרום ולצפון, למזרח ולמערב ולכל עבר ופנה, להשמיע שירה וקול רנה, וראשים שמת בראשם, להם יעבדו ואל משמעתם יסורו, וכלם בשמך יקראון, ובהגיע קדשתך אל הראש אשר עליהם מי ימלל תפארתו וגאונו, כי הוא מאיר כשמש בצהרים, וזהרו הולך מן הקצה עד הקצה, כורע ומשתחוה לפניך, ומודה לשמך על כל הטובה, על כל האורה ועל השמחה, על הברכה, ועל המנוחה, להודיע כי ממך הכל, ואתה מושל בכל ואין זולתך, ובראות העבדים הנאמנים בהשתחותו לפניך, כלם משתחוים ומודים ומהללים את שמך, ככתוב בדברי קדשך: אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו, כלם פותחים את פיהם ומרננים לפניך, ובהגיע הרנה אל מקום כבודך, מי יוכל לספר שאונה ותפארתה, כי בהעלותה והגיעה אל הגבול הנעלם, אין מי יוכל להגיד שבחה, זיוה ואורה, המאיר אל כל סביבותיה, וכאשר צבאותיך מודים שמך בכח קדושתם נשברים מפניהם כל שרי קצף ומשחית, כי כלם מודים בכח קדושתך העצומה, נפחדים ומתבהלים מפניך, וחושבים להשבר מאימתך, ושבחך עולה במעלות נעלמות

ונוראות, עצומות וחזקות, אשר לאורם אין קצה ותכלית, ואין גבול לגבורתם:

ועמך בחרת מכל העמים, להיות עבודתם לפניך, קוראים בשמך ומהללים בגדולתך, אשר עשית עמהם נסים ונפלאות, ושינית מערכות רמות וחזקות בעבורם, כי השפלת כל הקמים עליהם, והורדת את כל מסטיניהם עד עפר, ובהעלות גאות רשעים להכחידם, הקדשת בו שמך ברוב אותות ומופתים, ועשית בצורריהם נקמות גדולות ותעש לך שם כיום הזה, כי אמרו כל השרים וכל אשר הפקדת על כל עם ולשון, הלא שר ותקיף ועצום מושל על כל הצבאות ועל כל הלאומים, ממשלתו נבלע מאף ה', כי דבר על עמו סרה, ויעץ עליהם מחשבת רעה, אף כי הצעירים ממנו והחלושים מכחו.

ואתה הארת מאוריך גבוה מעל גבוה בכל תוקפם ועוצם קדושתם, וכמה ממשלות נשברו מפניהם אשר לא יכלו לעמוד, וערכת סדרם כרצונך להושיע עמך מיד צריהם, על כן ציויתנו לזכור את כל נפלאותיך אשר עשית כל הימים, ככתוב בתורתך: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ואנחנו ככל אשר צויתנו עושים לפניך, להזכיר

בשבחך, ולספר גדולתך, יהי רצון מלפניך, אלהי האלהים ואדוני האדונים, לקבל ברחמים וברצון את כל מעשה מצותינו, ותגמור בעדינו את אשר לא נוכל להשלים, כי אתה חפץ לזכות עמך ורוצה בתשועתם.

יהי רצון מלפניך, אל היחיד המיוחד בעמך, יודע המחשבות ויצרי הלב, אדון יחיד ומושל בכל, ותביאנו לציון עירך ברנה, ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם, ושם נקריב לפניך קרבנותינו כאשר ציויתנו בתורתך, ונשתחוה בבית קדשך ותפארתך, ככתוב: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל, ברך חילינו ופועל ידינו

תרצה כי אתח יחיד ומיוחד, ארץ כל המעשים, ברוך שמך מן העולם ועד העולם, אמן ואמן.

ואחר כך יאמרו פרשת היום והפטרתו וכל מגלת שיר השירים בנעימה והסדר הנ"ל, ואחר כך זה השיר1 יהיה לכם להודות ולהלל לפנות בקר וכמו השחר עלה.

1 השיר ופירושו. נדפס בסוף מאמר הגאולה. הוצאת הרב ח. טויטו הי"ו, תשס"ב.