תוכן

(קידושין סח): וכל מי שאין לה, לא עליו ולא על אחרים קדושין, הולד כמותה. ואיזה, זה ולד שפחה ונכרית. שפחה כנענית מנלן, אמר רבי הונא, א"ק, "שבו לכם פה עם החמור", עם הדומה לחמור, אשכחן דלא תפסו קדושין, ולדה כמותה. דא"ק, "האשה וילדיה תהיה לאדוניה". נכרית מנלן, א"ק, "לא תתחתן בם", אשכחנא דלא תפסי קדושין, ולדה כמותה מנלן, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, דא"ק, "כי יסיר את בנך מאחרי", בנך הבא מישראלית קרוי בנך, ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך, אלא בנה.
על דרך העבודה: קדושין נקרא האיש, הזוכה לקדושה. ולד נקרא הבנות העוזרים לעבודה. ישראלית נקראת שכינה הקדושה. שפחה ונכרית היינו הסטרא אחרא, הנקראת קליפת חמור, היינו שפחה, וקליפת שור, הנקראת נכרית.