תוכן

טז) ואח"כ ע"י ויכולו והקידוש, שהוא בחי' הדיבור, נמשך מן א"פ עצמו דמוחין דז"א, בחי' אור המקיף, אל מוחין דנוקבא כנ"ל. ועניינו הוא, כי אנו ממשיכין א"פ דמוחין דז"א, דרך ג' הקוים עד החזה דז"א, ומשם יוצא לחוץ, וניתן אל הנקבה, בסוד היין הנכנס תוך פנימיות הכוס, והוא ענין ג' שמות י"ה הנ"ל. ואמנם מן האור הפנימי עצמו דמוחין דז"א, היוצא דרך פיו דז"א ולחוץ בסוד הבל, אנו ממשיכים אותו למטה, עד מקום הנוקבא, הנקראת כוס, ושם נשאר אליה בבחי' א"מ אל מוחין שלה. והנה כמו שא"פ שלה, שהוא בחי' היין כנזכר, נרמזו בו ענין חשבון יין, שהוא הארת הז' ספירות כנזכר, וגם נרמז בו ענין ב' שמות י"ה במילוי יודין, שחשבונן ג"כ ע' כנ"ל, הנה כמו כן בזה האור המקיף שלה, צריך שירמוז בו ענין זה עצמו, והוא ענין ע' תיבות שיש בסדר הקדוש ובויכולו כנודע. ואלו הע' תיבות, הם כנגד בחי' הארת הז"ס, הנקרא יין, וכנגד חשבון ב' שמות י"ה במילוי יודין, והכל בבחי' אור המקיף.