תוכן

שיחה שבועות תשי"ד
קבלה במוחא היינו קבלה מתענוג רוחני – להשיג השגות, להיות נביא לידע עתידות, להכיר מדרגות, לצורך פרסום עצמי וכדומה. קבלה בלבא – תענוג גשמי, היינו, התענוג שמקבל ע"י איבריו, כמו תאוות גופניות נשים ממון וכדומה. השפעה במוחא – אמונה, על ידי אמונה טהורה. השפעה בלבא, השפעה ע"י עבודה ופעולה גופנית וקיום המצות. וברוחניות, הן בלבא והן במוחא, היינו הך הוא. ודוגמא לזה מענין רבי עקיבא שאמר כל ימיו היה מצטער – מבחי' השפעה במוחא, ועכשיו שבא לידי – השפעה בלבא. ולעולם ההשפעה במוחא גדולה מהשפעה בלבא, אולם מבחינת אמות ההשתוקקות מבזמן ההשפעה במוחא לגמירת מעשה, בשאינה אפשרית אלא על ידי השפעה בלבא, נבחן אז הגמר הזה ליעיל יותר. וענין זה לאו כל אחד זוכה לכך, רק רבי עקיבא היה מיחידי סגולה לאמות השתוקקותו מזמן השפעה במוחא להשפעה במעשה בלבא. הבינה – השפעה. עשיה – קבלה.