תוכן

צ. והנה הוכחנו אשר הרצון לקבל עם תמונת החפץ שמצטייר לו להתקבל, הם ממש דבר אחד, אשר גילויים שווה וקומתו שווה ושעור חייהם שווה, אולם יש כאן הבחן חשוב בצורת הויתור שאמרנו בימי שקיעת החיים, שהויתור הזה אינו מחמת שביעה כמו האדם שמוותר על דברי אכילה בשעת שביעתו, אלא הם מחמת יאוש. כלומר, שה"אגו" כשמתחיל למות בימי הירידה, הוא עצמו מרגיש חולשתו ואת מיתתו, ועל כן הוא הולך ומתיאש ומוותר על חלומותיו ותקוותיו של ימי השחרות. והתבונן היטב בההבחן הויתור מחמת שביעה שאין זה גורם שום צער ולא יתכן לכנותו בשם מיתה חלקית, אלא כפועל שגמר פעולתו. אכן הויתור מחמת יאוש הוא מלא צער ומכאובים, ועל כן יתכן לכנותו מיתה חלקית, והבן זה היטב.