תוכן

ה) א"נ, כי יש הפרש בין גאולה לפדיון, כי הנה גאולה הם רחמים פשוטים, ולכן מתחיל באות ג', שהיא כנגד יסוד, שהוא גומל לד' שהיא המלכות. אבל הפדיון, לא נעשה אלא בכופר תחת הדבר הפדוי, כענין פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. ומתחיל באות פ', וזהו מ"ש בזוהר פ' בראשית, כשאמרה פ"ה למברי עלמא בה, משום פדות, אמר לה דהות פשע בטמירו כגוונא דחויא דמחי ואעיל רישיה בין גופיה. והיינו, כי פדות הוא שנוטל אחר כופר לזה, כענין, ואתן אדם תחתיך, מחי לאחר ואעיל רישיה שלא מחא לזה. וז"ש ציון במשפט, שהם הגבורות דז"א, תפדה, אין חבוש מתיר עצמו, וצריך הגבורות שלו אל הפדיון, והוא הכופר שיש להם אחיזה שם. אבל אימא עילאה אינה בגלות ח"ו, אלא שהיא מתתרכת מאבא, לזווג הנוגע אל הבנים. כי רוצה להיות מצטערת על הבת שהיא בגלות, כענין, לא אבוא בעיר, לא אבוא בירושלם של מעלה וכו'. וזהו ושביה, לשוב י"ה, לשוב ה' עילאה לי', בצדקה, שהם גבורות דאימא סגי, שהיא אינה בגלות ח"ו.