משה
אמת ותורתו אמת והם בדאים
(שנת
תרע"ט)
נמצאים
חסידים שהם מגלגול קרח ועדתו, ואינם זוכים בימיהם לרבי אמיתי, לכן הגם שמאמינים
ברבם, אבל כיון שהוא רבי שקר, נקראים סובלי אש הגיהנם, כידוע. וזה סוד הגמרא 'תָּא
וְאַחְוֵי
לָך
בְּלוּעֵי
דְּקֺרַח
היכן הם, והראה לו מקום במדבר וכו' וכל ל' יום מהפכים אותם כבשר בקלחת וצועקים
ואומרים משה אמת ותורתו אמת והם בדאים'.
פירוש, שכל חדש יש להם התחדשות ומרגישים מי הוא רבי אמיתי, כי כבר סבלו עוונם במשך
הל' יום דחדש, אבל 'והם בדאים', שאינם מקימים מה שמבטיחים וחוזרין ונידונין, והבן.
וזה
ענין 'כי לא אעזבך עד אשר אך דברתי את אשר עשיתי לך' (בראשית כח, טו).
פירוש, לא אושיע לך קודם, זולת על ידי שיהא השעה מוכן לכך שכל המעשים אשר עשיתי לך
בכל ימיך מכולם יותהוו דיבורים שלי דברי אלקים חיים, דו"ק שיהא קולם נשמע
מסוף העולם עד סופו משה אמת ותורתו אמת והכל אמת וליכא בעולם שום שקר ודברים בדוים
או בטלים, כי שם הויה כקריאתו עליהם והבן,
ולא יאמרו יותר והם בדאים וכו'.
וענין גלגול והיפוך כבשר בקלחת, הוא בסוד 'ולא ידע איש את קבורתו' (דברים לד, ו), כי לתחתונים נדמה להם בראשו, וכשעלו לראשו נדמה להם בתחתיתו, ותמיד הם מתהפכים כנ"ל. ובראש חדש יש להם נייחא בבחינה הנ"ל, אלא מחוסרי שלימות, לכן מסיימין שהם בדאים. אבל השלמים יאמרו שהם גם כן אינם בדאים כנ"ל והבן.