ולדבקה בו
'צַדִיקַיָא
אַנְפֵּי
שְׁכִינְתָּא אִינְהוּ,
אִיהִי
מִלְגָאו
וְאִינְהוּ
מִלְבַר',
וּבְרֳזָא
דְּיִחוּדָא
דְקוב"ה
וּשְׁכִינְתֵּיה
הרי מזדווג ממש עם צַדִיקַיָא,
כי שְׁכִינְתֵּיה
קַדִישָׁא תַּמָּן אִיהִי[1],
וזה ברור.
[1]
תרגום:
צדיקים הם פני השכינה, היא מבפנים והם מבחוץ. ובסוד היחוד דקב"ה ושכינתו, הרי
מזדווג ממש עם הצדיקים, כי שכינתו הקדושה – שם היא.