צדיקים
ביחס לשכינה - כגוף לנשמה
(שנת
תרע"ט)
'אל
נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ותאכל חצי בשרו' (במדבר
יב, יב).
הענין, כי הצדיקים הם אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא, אִיהִי
מִלְגָאו
וְאִינְהוּ
מִלְבַר,
לכן צריך לירא מפניהם, כמו שכתוב (דברים ו, יג) 'את ה' אלקיך תירא
- לרבות תלמידי חכמים' (בבא קמא מא, ב), כי הם כמו גוף לנשמה, שהגם שעיקר האדם
הוא נשמתו, מכל מקום לא ניתן הכרה זולת ללבושה הוא הגוף, שמראה באמת תכונת הנשמה
גם כן, והמה אחד בסוד צלם ודמות.
ולכן מכל שכן נשמה של כל ה' שמות שצריך לבוש וגוף להכירו ית', ואומר לך שזה הוא התלמיד חכם ששוכן בו ממש הוי'.
וזה
סוד 'קב"ה קרא ליעקב א-ל' (מגילה יח, א; זוהר קדושים אות קז),
פירוש, 'טרם אֶצָּרְךָ בבטן ידעתיך' (ירמיה א, ה) בסוד 'אַרֵי
גָלִי
קֳדָמַי'
(-כבר
גלוי לפני),
וזה ענין צורתו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד טרם שזכה עוד להקרא שמו ישראל (עי'
תיקוני זוהר סה, ב).
ומזה
תבין יחוס של גופו של תלמיד חכם עם הוי' יתברך, שגופו ממש פני השכינה, כי כל אבר
ואבר שלו משכן להויה ית'. וזה שאמרו 'אם מפניה עומדים מפני לומדיה לא כל שכן',
כי בספר תורה האורות אין בהם עדיין חיות הקדושה בסוד אלקים חיים להכרה לעין הרואה
ומכיר, אבל בתלמידי חכמים שזוכים ללומדה ולהתייחד וכו' שורה בהם שם הוי' בסוד
אלהים חיים.
ותלמיד חכם שחטא יסתלק גילוי הקדש מאותה הבחינה, דהיינו אבר שחטא בו, וזהו שאמרו 'תלמיד חכם שחטא וכו' ודאי עשה תשובה', כי לא יצויר אדם חי שיסבול אברים מתים בגופו ולא יחתוך להם תיכף רפואתם. וזה שטען אהרן למשה 'ותאכל חצי בשרו', הלא אין לך מכה גדולה כזו שהיא חיה וחצי גופה מתה, על כן תמהר לעורר עליה רחמים.