תוכן

פ. באופן שבדרכי ההשכל בהכרח שיש כאן ב' דברים, נושא ונשוא, דהיינו כח ופועל, למשל כח התאבון שהוא הנושא, והכח והדמיון של הדבר הנאכל, שהוא הנשוא, ובחינת הפעולה. אולם למשל בממשיות באים כדבר אחד. ולא יארע לעולם שיתגלה באדם כח תאבון, בלי איזה דמיון של דבר הנאכל. באופן שהם שני חצאים מדבר אחד, שכח התאבון מוכרח להתלבש באותו הדמיון של דבר הנאכל, כי אין לו שום גילוי זולת על ידי התלבשותו הזה. והבן זה היטב, אשר הנושא והנשוא מוצגים כאן כב' חצאים של דבר אחד אשר הויתם מתגלים בבת אחת, ונעדרים בבת אחת.