תוכן

כד) וז"ס יששכר חמור גרם, לו כל זה, כי היה בן גרים. זהו ג"כ חומ"ר מג"ר. ומשם בא שהיה רועה מ' שנה, וכשראה אור התורה כי היא המנוחה הטובה היא, וצד החומר מצד הארץ נזדכך, ונעמה מצד נועם העליון, ולמד התורה וסודותיה, אז נתעכל כל צד החומר. ובהיות שגברו יד הקליפות, והחזיקו בניצוצות הקדושה, לכן הוכרח להטות שכמו לסבול הייסורין, הוא וחביריו, כדי להעלותם לקדושה במסירת נשמתם, להיותם מ"ן להעלותם למעלה למחשבה. והבן סוד "שכ"מו", שאר"זל שהיה קורא ק"ש ויצאה נשמתו באחד בייחוד ק"ש, ואז היטה שכמו, סוד ב'רוך ש'ם כ'בוד מ'לכותו הנאמר בלחש, כדי שלא יאחזו הקליפות שם, בסוד בת מלך שהריחה ציקי קדרה ומביאים לה עבדיה בחשאי. ואז היה בהכרח שיטה זה השכ"ם הנז' ושיהיה החומר למ"ס עובד, וצד הטוב עלה באחד ברור בלי פסולת, והבן.