תוכן

י) עוד נוכל לומר, ת"ן הם עשר הויו"ת, (א"ה נ"ל דמ"ה) וד' אותיות והכולל, הרי תנ"ה. והענין, כי חכמה עולה לזעיר לתת לו מוחין, ולזה לא אמר לתמנת, שהיה נראה שהוא עולה מאליו, אלא אמר חמיך שהוא החכמה, מעלה אותו תמנתה. מיד ותסר בגדי אלמנותה, לעלות גם היא לקחת מוחין. ומה הם, בגד"י: בג"ד י', שהוא סוד נקודה אחורי הזעיר. וזהו בגד אלמנה, בזה האופן: הנקודה היא יו"ד. והנה עשר פעמים י' הם ק', ויו"ד במלואה עולה עשרים, וג' אותיות, וראש תוך סוף הנקודה הם ג', הרי קכ"ו מנין אלמנ"ה. ועוד, כי אדנ"י בריבועו עולה קכ"ו, ג"כ כמניין אלמנ"ה. וזהו בגד"י: בג"ד י', שהם עשר בגדים: א' א"ד אד"נ אדנ"י, ואלו הבגדים הסירה. ותכס בצעי"ף ותתעלף, צעי"ף גי' ר"ן, והם ג"פ ע"ב, הם רי"ו. ובג' שמות ע"ב יש ל' אותיות, וד' אותיות השורש, הרי ר"ן כמנין צעי"ף. והכונה היא, ותכס בצעיף ותתעלף, תרגומו ואתתקנת. פירוש, כי נתקשטו בקישוטי האבות, שכל א' יש לו ע"ב ועשר אותיות כנז', שעולים צעי"ף. כסתה פניה עם זה הצעיף, ויהודה לא הכירה. ותשב בפתח עינים, הם ז' עינים מחסד ולמטה, ונק' עינים, כמש"ה (זכריה ג' ט') על אבן אחת שבעה עינים. אב"ן הוא שם ב"ן, ועליו שבעה עינים הנז'.