תוכן

א) סוד זה הענין, יובן במ"ש רז"ל שהמבקר את החולה נוטל אחד מששים מחליו, והוא שיהיה בן גילו, ובכל בני יעקב לא היה בן גילו כיוסף, ולזה וישראל (בראשי' ל"ז ג') אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו. ולזה אמר לו הנ"ה שעולה בגימטריא ס', בנך יוסף בא אליך ונוטל אחד מן הששים, אז ויתחזק ישראל וישב על המט"ה, שעולה ששים חסר אחד. וראוי להבין למה קראו יעקב וישראל בפסוק א'. והענין הוא, כי הנקרא יעקב הוא הקטן, כמד"א (עמוס ז' ב') חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא. וחול"ה, עולה שם מ"ה וד' אותיותיו, ולכן הוא חולה שחסר ממנו זה השם, ואין לו מוחין.