תוכן

יח) כבר ידעת, כי ז"ת דעתיק, נכנסים גו רישא דע"ק א"א, ונעשים בו ז' דגלגלתא. והנה בכל מקום ז"ת נקרא בשם יעקב, וזהו היעקב הנז' כאן בענין לבן. והנה כש"ב, בגמטריא ב"פ קס"א. נמצא, ב' כשבים, ד"פ קס"א. והם ד' לבושים, לד' בחינות ע"ב שברישא דא"א, כנז' אצלינו בשער ג' רישין. והנה, לעת שרצה המאציל לתקן המלכים דמיתו, אסף רגלי א"א למעלה, ועי"כ יצא הבל מיסוד אריך שעלה לת"ת שלו, ונתעוררו מוחי או"א, ונתחממו לזיווג מהבל הנזכר, ונזדווגו, ונתקנו זו"ן דב"ן, כנז' באורך וכ"ז רמז בפסוק כאן, שהכשבים הפריד יעקב, דהיינו ז"ת דעתיק, הנקרא יעקב, כנזכר. הפריד הכיסויים הנז' ממקומם, בסוד התקפלות א"א, ואז ויתן פני הצאן, שהם זו"ן דב"ן נק' צאן אל עקוד. דהיינו א"א, שרגליו מקופלים ועקודים כעין עקידה, ואז וכל חום בצאן לבן, דהיינו שנתעורר החמימות שבז"ת, צאן לבן דהיינו אבא, לובן העליונה, ואז וישת לו עדרים לבדו, היינו תיקון ז"ת דיליה, ולא שתם על צאן לבן, כי ז"ת שלו הם דקים ונעלמים ביותר. עכמ"כ בשם הרב זלה"ה.