תוכן

י) עוד רמז בג' מצות בשם הוי"ה, ופרוסה תוך השלימות, שרומזים לי' ו' מהוי"ה, וה' באמצע, שהיא הפרוסה. ורמז בשם יה"ו, כי ה' אחרונה נשארת לאפיקומן, שהיא בחי' הים סוף, הנקרע בכח הו' לי"ב דרכים, ולכן נרמזת הי' קודם ה', רמז לעשר מכות. וה' על ו', להיותה מצה פרוסה, רמז לקריעת ים סוף, ונרמזת לג' ווי"ן, כזה: ה', רמז לו' הנעשה ג' ווי"ן דויסע וכו'. והיו"ד קרעה, ובכח זה הו' קרע ג"כ, הו' לה' אחרונה, לי"ב קרעים, כי כל ו' מוציאה ו' אחרת בכח, ופרעה וכל המונו טובעו בזה הים סוף. ורמז זה התנין זנבא בפומיה, שהוא תחת הכסא סביביו, וכל הנשמות הבאות משם עושה לו דרך לבוא, ומסיר זה הזנב מפיו, כדי שיעברו הנשמות לבוא בעולם, וכאשר שבים ללכת פותח להם אורח דקיק, אם יזכו לעבור דרך שם. ורמזו בפסוק יהי דן נחש עלי דרך מקודם, ובהשבה שפיפון עלי אורח דקיק, וכשנושכו להפילו בגיהנם, נאמר הנושך עקבי סוס, שהיא הנשמות הרוכבת על הגוף שהוא הסוס, אז ויפול רוכבו אחור לגיהנם ח"ו.