תוכן

כו) וסוד הענין, כי הספירה היותר קרובה אל החיצונים, היא המלכות. והנה הרגלים העליונים שהם נ"ה, כל זמן שאינם נוגעות בקרקע שהיא המלכות, אינו נקרא יציאת התחום, אעפ"י שיש כמה פרסאות למעלה באויר מן הקרקע עשרה טפחים, אי איפשר שיצאו אל החיצונים, עד שיגיעו בקרקע, ואז אם יצא חוץ לתחום הוא נוגע אל החיצונים. והנה המלכות גבוה עשרה, ולכן אין איסור תחומין למעלה מעשרה, ואעפ"י שהולך כמה פרסאות, עדיין הוא בתוך הקדושה. ושם הוא מהלך בתוך הקדושה. ועם זה שביארנו בסוד השבת. הנה נתבאר היתר יציאת תחומין בשביעית, כי כל הליכה בשביעית, נקראת למעלה מעשרה, אשר אפילו בשבת הותר והוא, כי הלא בשבת כבר ביארנו, שעולים נה"י עם המלכות יחד למעלה במקום חג"ת, ונמצאים כי הרגלים דורסים על גבי קרקע, ולזה יש איסור תחומין, אך בשביעית אין המלכות עולה עמהם, כי הם עולים במקום חג"ת, והיא נשארת למטה במקומם.