תוכן

ירושלים
כל ת"ח שאין בו דעת, נבילה טובה הימנו (מדרש רבה ויקרא א', ט"ו).
נצרך לבריות היינו מצות אנשים מלומדה. נבילה היינו שאין בו חיים. אם החיות מסתלק אזי העבודה בחינת כנבילה שאין בו חיים. שוקא היינו מקום שאנשים עוסקים במסחרים וכל אחד ואחד מרויח, היינו שיש לו חיות. ואז אל תצטרך לבריות, היינו שיעבוד עי"ז שרואה שהם עובדים, אלא שיהיה הכל על חשבון עצמה אפילו שהיא הנבילה.
ות"ח שאין בו דעת, היינו דעת המתיישבת על הלב, מבח' וידעת היום והשבות אל לבבך, אז על יקח חיות מהבריות אלא יותר כדאי ליקח מבחינת נבילה, כי רק עד"ז יגיע להאמת.