"וידבר משה אל ראשי המטות וכו' זה הדבר
אשר צוה ה'" (במדבר ל, ב), ופירש
רש"י על פי דברי חז"ל "כל הנביאים נתנבאו בכה, נוסף עליהם משה
שנתנבא בלשון זה הדבר" (ספרי מטות, ב). ולהבין
ההפרש שביניהם, ומאי נפקא מינה באיזה לשון ניבאו, מפרש זקני הרה"ק בעל
הנועם אלימלך זיע"א, שהצדיק הגדול אשר רוח אלוקים מדברת בו בגודל
קדושתו, אז השומע דבריו נדמה לו שדבריו הקדושים הם דברים אשר צוה ה' וכאלו נאמרים
מפי ה', וממילא אי אפשר לשנות לעשות אחרת. אבל יש צדיקים שמתנבאים ב'כה', 'כה'
אינו כל כך ברור כמו 'זה', אלא כה אמר ה', אולי גם זה יוצדק בעיני ה' אם לא אמלא
בשלימות כדברי הצדיק. אבל השומע מפי משה היה כמי ששומע מפי ה', עכ"ל.
ובזה פירשתי מה שכתוב שהשכינה היתה מדברת מתוך גרונו של
משה, שכל מי ששמע דבר מפי משה, סבר וקיבל הדבר כאלו שמע מפי השכינה.