"ה' אלקיכם הרבה אתכם
והנכם היום ככוכבי השמים לרב" (דברים א, י), ולכאורה מלת
'לרוב' מיותרת, ומספיק היה לומר "והנכם היום ככוכבי השמים". וכן בפסוק
השני כתוב "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר
לכם" (שם פסוק יא). וצריך להבין אם אמר
שהקב"ה יברך אותם, למה היה צריך שהוא יברכם. וכתב רש"י, שישראל אמרו
למשה קצבה אתה נותן בברכתינו, ומשה אמר להם, זה משלי, וה' יברך אתכם כאשר דבר לכם
בלי קצבה. אבל עיקר הענין קשה אם יש ברכת ה' למה צריכים לברכתו של משה.
אלא התירוץ הוא, כי ברכת השי"ת אינה חלה רק כשיש אחדות
ויש הכלי המחזיק את הברכה, כמו שאמרו חז"ל (עוקצין ג,
יב)
"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". וזה שאמר להם
משה, אני מברך אתכם מצידי כפי המצב שהנכם היום, אפילו כשאין שלום ואחדות ביניכם,
והקב"ה יברך אתכם כאשר דבר לכם. והנה אצל הכוכבים כתוב[1]
שיש שלום ביניהם וחולקים כבוד זה לזה, לזה כתוב "והנכם היום ככוכבי השמים
לרוב", רק ריבוי יש לכם ככוכבים, אבל אחדות ושלום חסר עוד, ולכן אי אפשר
לכתוב 'ככוכבי השמים' סתם.
[1]
ראה במדב"ר ב יג, ובילקוט שמעוני מלכים א רמז קעו: 'מה כוכבים חולקים כבוד זה לזה ושלום ביניהם שנאמר "עושה
שלום במרומיו", כך ישראל חולקים כבוד זה לזה'.