תוכן

רלא) מכח ה' עלאה יצאה ה' תתאה, וזהו אה"ה, שהם שני היהי"ן, והם אדנ"י יהו"ה, בינה ומלכות. וזמ"ש ותוצא הארץ דשא אימתי, כד שמא אתנטע כו', כי אז יצאו זכר ונקבה, והוציאה הארץ דשא כנ"ל. נמצא, דבאמירה זו, נתגלו ד"ו פרצופים בתוך הבינה, בסוד ה' ד"ו, והם עץ פרי נקבה בתחילה, ואח"כ עץ עושה פרי דכר, ולא היו שלמים, כי היו כקרני חגבים, ואח"כ נעקרו ויצאו חוץ, ויצא הזכר תחילה, ולפיכך לא נזכר ביציאה אלא נקרא עושה פרי, וממנו יצאה הנקבה.