תוכן

רכז) וז"ש יהו"ה שלים בסטרוי, כי בכל מקום שנזכר שם ה', הוא שלם בבת זוגו, שיצא קו"ל ובת זוגו עמו בצידו, חוץ לבינה. והכא ברחישותא דא, לא שלים, כי היו הנטיעות עדין דקים בתוך הבינה, והיתה ד' על ו' כדפרישית, ולפיכך לא נזכר יהי, שזה מורה על חכמה ובינה, י"ה, שהולידו י' אחרת שהוא ז"א, שהוא חכמה שניה, שממנה מתפרשין ל"ב נתיבות, והוא קול, ובת זוגו נוקבא דז"א. ועיין בפרשת בראשית, בדף י"ו ע"ב, ובאדרא רבא. וזמ"ש יהי לא כתיב, קרינן יו"ד עלאה יו"ד תתאה, כי קורא יו"ד עלאה לחכמה קדומה שבכתר, ולא למוח עצמו יקרא יוד, אלא לקרום הזך הסותם אותו, וכדקתני בתר הכי, יו"ד עלאה דאתעטר בקטרא דעתיקא, היא קרומה עלאה דאזדכך וסתים. ויו"ד תתאה ז"א.