תוכן

קפה) ואפשר, דברכה, וחירות, ולקיימא כולא. שלשה אלו, הם: בני, חיי, ומזוני. בני היינו: ברכה, לאפקא ברכאן למטרוניתא, על ידי היסוד כדקתני הכא. מזוני, היינו: חירו. חיי, היינו: לקיימא כולא. ושלשה אלו לאו בזכותא דהיינו חסד, כדאיתא בתיקונין, תלייא מילתא. אלא במזלא תלייא מילתא, חבורא דילהון, לאפקא בני חיי ומזוני לעלמא דאתי, ומשם נמשכין למלכא קדישא. וכדין כתיב, בעטרה שעטרה לו אמו, בסוד ששה קצוותיה, המתפשטין ומאירין בו, בכל שש קצוותיו. וזהו ענין אתפשט בסטרוי, ונפקי מבועין ונחלין שבתוך הבינה. וירית ההוא בן אחסנתא דאבוי ואימיה, ותרין עטרין דהוו גניזין באבא ואימא, והשתא ירית לון, כדאיתא באדרא זוטא.