תוכן

קעח) ודע, כי כמו שיש לברית קדש תחתון, שתי בחינות, זכרות ונקבות, בסוד יוסף ובנימין. כן יש לשביל העליון בחינה עליונה, והיא הנקראת שביל, בסוד מיין דכורין, או נתיב בבחי' תחתונה, בסוד מיין נוקבין. והוא הנקרא נתיב לא ידעו עיט, או שביל. והוא הנקרא עמיקא דבירא, כמו שהיסוד נקרא מקורא דבירא והאי לא מתפרש מן בירא לעלמין, כדרך שמקורא דבירא לא מתפרש מן בירא לעלמין, כדאמר בפרשת תולדות. והיינו דאמרינן בפרשת אחרי מות, ובפרשת בראשית, בההוא נתיב דלא אתידע לעילא ותתא, כד"א נתיב לא ידעו עיט עכ"ל. לומר דלא אתידע לעילא בבחינת מיין דכורין, ולא לתתא בבחינתו השניה בתוך הבינה בסוד מיין נוקבין, כי נעלם הוא ועמוק עמוק מי ימצאנו. ולפיכך נקרא עמיקא, והיינו דכתיב ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו ששתי הבחינות לא נודעו, לא למעלה ולא למטה. ועוד כי מיין נוקבין שבבאר התחתון, בכח נתיב זה שבתוך הבינה באים, על ידי מקורא דבירא, כדבעינן למימר קמן. וכמו שמלכות תקרא ברוך, בסוד מבועא דבירא שבה, כן בינה תקרא ברוך, בסוד הנתיב שבה. וזהו ההפרש, שבין ברוך דתפילה, לברוך שבברכות. כי זה בבינה, בסוד הנתיב שבה. ובתפלה למלכות, בסוד היסוד שבה, וכמ"ש בר"מ בפרשת עקב. אבל לעולם עלמא דאתי לחודיה לא אקרי ברוך, אלא ברכה, וכמ"ש בפרשת תרומה ובפרשת ואתחנן, והבן זה.