תוכן

קסח) ודע, כי תקוני הבינה, תקוני אימא עלאה, כולם נכנסו בגופא דז"א, ונעשו כנשמה לו. וזמ"ש, ומתמן אתמשך ונגיד בכל גופא. ולפיכך הם נעלמים. וגם זה פירוש כונן שמים בתבונה. ולפיכך נקראת בינה בן י"ה, שמה כשם בנה. ושש קצוותיה, נשמה לשש קצוותיו. ויעקב מרכבה לשש חיצוניות, ומשה לפנימיות. דא מלגאו, ודא מלבר. כדאיתא בפרשת בלק ובתיקונין. והיינו דאמרינן משה זכה לבינה, כדאיתא ברעיא מהימנא שזכה לקצוות הפנימיות, שהם מבינה כדפרישית. והתפשטותה עד הוד, בסוד חמשים שערי בינה, וזהו מהלך עץ החיים ת"ק שנה. ויסוד הוא זכר, ואינו מצד הבינה, כי היא נקבה, ולכן התפשטותה אינו בתוכו, אלא עד הוד. והוד ניתן למשה, כדאיתא בתקונין וברעיא מהימנא ומ"מ, נקודת ציון עליונה שבבינה בתוכו, אעפ"י שאינה ניכרת. ונמצא בו כח נקבות נעלם, וכח זכרות נגלה. ובבחיה זו, יקרא היסוד ציון בהרבה מקומות. ושתי בחינות אלו, הם: יוסף, ובנימין. אחד מיין נוקבין, והוא מקורא דבירא, דלא אתפרש מן בירא לעלמין. ואחד מיין דכורין, בסוד יוסף הצדיק, איהו לעילא ואיהו לתתא. עייל ונפיק. עייל להכניס מיין דכורין, ונפיק להוציא מיין נוקבין, לקבל מיין דכורין. וזהו כל פעם שיש זווג.