תוכן

קמו) ודע, דההוא רישא דלאו רישא, אשר שם חביון עוז העצמות, הוא עצמו אינו משיג מה שיש בו. וזהו פירוש, ולא ידע ולא אתידע מה דהוי ברישא דא, שהוא עצמו לא ידע, כאדם שאינו משיג מהות הנשמה שבו. ואל תשיבני, דאם כן מאי ולא אתידע, פשיטא אם לא ידע, כ"ש דלא אתידע. שהכונה היא, שגם למטה בהתמעט האור, ויורד דרך נקב מחט סדקית, דרך השערות, אין משיגו. וזמ"ש, דלא אתדבק לא בחכמתא ולא בסכלתנו. דהיינו: חכמה ותבונה שהאור בא דרך שערות הראש והדיקנא להם כדלעיל. וכ"ש למעלה שהאור רב.