חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות קלג

תוכן

קלג) ואמנם טעם מנין ר"ע עלמין, אפשר שהם כנגד כ"ז אותיות התורה עם מנצפ"ך, וכל אחת כלולה מעשר הרי ר"ע. ולפיכך נהיר מניה ארחא לצדיקיא לעלמא דאתי כי כל העוסק באור תורה, אור תורה מחייהו. ואפשר דארבע מאות עלמין דירתי צדיקיא לעלמא דאתי, מנהירו דחוורא דגולגלתא קאי, ולומר, שר"ע מהם, מאירים מאורח זה. וק"ל, הם מאירים דרך חוורתא דרישא, שבין שער לשער. והיינו כי הת' נחלק לשלש מוחות: חב"ד, כל אחד קל"ג ושליש, וכאשר יתחבר הדעת עם החכמה, ויכריע ביניהם, ויטה לצידה של חכמה כלפי חסד, יקח שלשה יתרים, שהם הכלולים מכל העולמות. כי בודאי לכל העולמות, שבכל מוח ומוח, יש עולם אחד הכולל את כולם, וכמ"ש בפרשת נשא, על אמו"ר להם, שעולה רמ"ח חסר אחד, והנה אחד לכל מוח, הרי שלשה, והם השרשים, ויעלה מאתים ושבעים. וכיוצא בזה אמרו בפרשת תרומה, על י"ש עולמות שלוקח ת"ת, ר"ז עולמות כמנין אור, כנגד חסד ות"ת, ונשאר לגבורה ק"ג. ואף כאן, נוטל דעת שהוא פלגותא דשערי, ר"ע, ונשאר לבינה ק"ל. ואלו אינן מאירין כל כך, כמו האחרים, שהם יותר רחמים מאלו, ומאירים דרך אורח זה. והק"ל, מאירין דרך חיוור, שבין שיער לשיער. ואל תדמה, שיש כאן רחמים ודינין ח"ו, שהרי אמרו, לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה דכולא, שאעפ"י שאמרו, בהאי שריין שערי לאתפלגא, היינו ברדתם למטה לז"א, אבל כאן, אין ניכר דבר, אעפ"י שישנו בכח, אלא סתום מכל וכל, וזמ"ש, לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, דכולא ימינא, אתחזי ולא אתחזי. כי אף הרחמים אינם נכרים, כי אין האור ניכר אלא מתוך החושך, ואין כאן לא חושך ולא דין. ואמר אתחזי, לפי שעל ידי ז"א, ניכר שיש כאן ימין, כי כאשר ישגיח בעינא פקיחא, או ברעוא דרעוין וזולתו, ניכר שיש שם ימין קצת, ולא אתחזי בו ממש. אבל שמאלא לית ביה כלל, כי אין רע יורד מלמעלה. והנה בני ישראל, התאוו תאוה לדעת, מה הפרש יש בין ז"א, כשהוא מתנהג ברחמים גמורים, לאריך אפין. ומה בין רחמים אלו לרחמים אלו, והיו רוצים לצרף זה בלבבם ובשכלם, שישתנה שכלם להבין בגדולות ובנפלאות, על ידי א"א וע"י ז"א, ובזה ידעו כי אין בקרבם. וזמ"ש, לצרפא בלבהון. וכיוצא בזה אמרו בפרשת שלח, בדף קנ"ח ע"ב שורה כ"ה, וז"ל, דבמעיכון בעיתו למנדע, דא דכתיב היש ה' בקרבנו, בקרבנו דייקא, או אם אין, עכ"ל. ואפשר שבמעיהון ממש, היו רוצים השינוי, שיהיה להם עונג נפלא באכילתם, דומה לעדן עליון, ואז ידעו כי אין שהיא א"א בקרבם. ומשה אמר להם, שבפרי הארץ יראו השינוי ויכירו, כדאיתא התם.