תוכן

קלא) ועם הקדמה הזו, דשערות להעלים האור נעשו, אתי שפיר הא דאמרינן לעיל, דחפיין שערי על קדלא, דלא אתחזי קדלא, כי למטה כנגד אחורוי, ממול העורף העליון, שם הקליפות והדינין, ראוי שיסתכלו הקלי' במקום הקדש ויאחזו בו, ולפיכך מתכסה בשערות. מה שאין כן ממול פניו, שאין שם קליפות. ועוד, כי הפנים נתקנו, בפה, בחוטם, ועינים. והפנים עצמם הם לבושים, כי עודפים על עובי העורף, וזהו תיקונם. מה שאין כן בעורף, דלא אתתקן אלא על ידי שערות אלו, שהם מכסין אותו. ומטעם זה, לא נתכסו האזנים העליונים בשיער, כי גדולה תפילה, שעולה עד מקום גבוה, בלי אמצעי, ובלי הפסק שום דבר, ואין שום דין מעכב, דבאתר דטרחותא דינא אשתכח, וכדאמר בפומא באדרא רבא, וזה על ידי ז"א, המתקן עצמו על ידי התפלה, והוא מעלה התפלה לפניו, וכבר כתבנו זה למעלה. ובמצחא אמרינן באדרא דכד סליקו צלותיהון דישראל לקמי עתיק יומין, ובעי לרחמא על בנוי, גלי מצחא דרעוא דרעוין כו'. והיינו ע"י ז"א, המעלה התפילה שם. והיינו דלא קאמר כד שמע עתיק יומין צלותיהון דישראל, או כד קביל צלותיהון.