תוכן

קי) הנה למדנו, שסומקא ואוכמא, אחד דינין ואחד קליפות, והם הם שתי דמעות אלו, דמתרי גווני עינא סומקא ואוכמא. ובה תננא ואשא שבשני נקבי החוטם, כנגד שנים אלו, כי תננא מהקליפות, כדאמרינן בפרשת פקודי, דכד תננא נפקא כו'. ואשא מהדינין. ומסתברא לי, דשני מיני שערות אלו שבראש ושבזקן, לכפות שני מינים אלו באו, ולפיכך כל אחד בפני עצמו, ואינם מתערבים זה בזה. והנה שערות הראש, לכפות הקליפות, כי הם ממוחא, דשקיט ושכיך כחמר טב דיתיב על דורדייה, ומורידין חכמה למוחא דז"א, לבטל הקליפות. ושערי דדיקנא לכפות הדינין, ולפיכך הם קשישי ולא שעיעי לכפות הדינין, כדאיתא באדרא רבא. ולפיכך תמצא ברישא דז"א, דכיא ומסאבא, נהורא וחשוכא, כי שם תלייתם, ובא"א נכפין, ועל הדרך שכתבנו למעלה. ולפיכך שערי דדיקנא אתכלילו במזלא, דהיינו חסד עלאה, לכפות הדינין. והשתא אתי שפיר, דבז"א איכא תרתי: שערות הראש, והזקן. ובנוקביה ליכא אלא שערות הראש, ומאי שנא. אלא ה"ט, דז"א אצטריך לתרתי והיא לא צריכא אלא לשערות הראש לתת מקום ואחיזה לקליפות שהם למטה ממנה. אבל לדינין אין צריכה לדיקנא, כי היא עצמה דינין, ובגופא שרשם ואחיזתם, ולא בשערותיה. ואתי שפיר נמי, דשערות הראש על העורף באחורים, לכסות ולכפות הקליפות שבעורף, ושבאחורים של א"א, וההפך בז"א. ועדין אנו צריכים למודעי, מפני מה שערות דרישא דז"א שחורות. ודנוקבא אדומות. ולפנינו נאריך בזה בס"ד, כי כבר יצאתי מהדרוש.