תוכן

קח) ומפרש השתא, צבע אוכם דאתעביד מהיתוכא דסומקא, כד אתהתך ואתחלש לתתא בהתוכא דזוהמא, ונחית לתתא, כי שמרים אלו היו בסומק, ולפי שהיה תקיף, היה כופה אותם בגבורה, ולא נודעו, כיין השוקט על שמריו, אשר הוא למעלה צלול ואדום. וכאשר ירד למטה קרוב לשמרים, יתחלש כח אדמימותו, מפני השמרים הקרובים אליו, וזהו ימא קרוב לשמרים, ואז הוא גוון תיכלא, כי יש קצת עכרורית המחלשת כח הסומק. ולמטה בשמרים ומקום הקליפות, והוא ההיתוך, והשמרים היוצא מהיין, נעשה אוכם. ולפי שיש קליפות שהם רחמים, אמר שזו דינא מסאבא, ולפיכך אמר שהיה מתחילה אדום הרומז לדין, ומגו זוהמא תקיפא אתהדר לאוכם דהוא דינא מסאבא, והענין הוא, כי יניקתם מהאדום שבתוכם, הנמשך מהסומק הראשון, אלא שהמקום גורם, שזוהמא תקיפא רבא עליו, ומבטלו, ואתהדר אוכם. וז"ש ונפיק מההוא זוהמא גוון סומק, מזוהמא תקיפא ומגו זוהמא תקיפא אתהדר לאוכם ונקראת זוהמא תקיפא, לפי שכופה את הקדושה שבתוכה. כמו שאנו קוראים שערין תקיפין, לפי שכופין את הקליפות שבתוכם. וכן דינא תקיפא, וכדפרישית. ומכל מקום דינא קדישא אינו נכפה לגמרי, אלא שנראה קצת, וחוזר ומתבטל, ואתהדר אוכם. וזהו הנקרא אלהים אחרים, כי הסומק היוצא תחילה הוא אלהים, אלא שנעשה אחר, דאתהדר לאוכם, וזהו אחרים.