תוכן

צט) ואמנם ביאור מאמר זה, הואיל ואתא לידן הוא, כי הנה יש שלשה חלוקות בה: סיהרא, וימא, ותכלת. והקליפות הנקראים מצולות ים. והם: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. והנה מסטרא דאצילות, היא נקראת סיהרא קדישא, והיא שוה לשמש. ואין לה חסרון, ולא עניות, ולא פגימה, והיא נקראת תאומתו, שזה לו, לא הוא גדול ממנה, ולא היא גדולה ממנו. ומסטרא דבריאה, נקראת ימא. ובהשפיע בה השבעין שנין עלאין, והם השבעה נחלים ההולכים אל הים, והם הארזים אשר ניטעו בה, והם שבעה ימים זכרים וכנגדם יוצאין ממנה שבעה ימים, והם דרגין דילה, והיכלותיה. והזכרים ימים רפויים רחמים, והנקבות ימים דגושין נקבות דין, ואלו הם שבעה בשבעה מוצקות, וארבעה עשר יום אלו, הם י"ב בקר אשר תחת הים. והים עומד עליהם מלמעלה, כי השביעי כלול מכולם, בימים ובנחלים, והוא גופא דימא, תפארת ומלכות הנכללים בבריאה זה בזה, והיו לאחדים, ונשארו י"ב בקר אשר הים עומד עליהם. כי כמו שבאצילות העליון, בצאת הנקבה מאחורוי, גוף שניהם היה אחד, ומתפרשין בדרועין בידין וברגלין. כמו כן בבריאה, הים דהיינו גופא, עומד על י"ב בקר, והם ששה קשרים שבשני זרועות ימין ושמאל וששה שבשני הירכיים כדאמרינן בפרשת ויחי.