תוכן

צא) ודע, כי שערות הראש, הם מבועי הדינין התחתונים, ובהם תלויים. ואעפ"י שהם במקומם רחמים גמורים, מכל מקום למטה תלויים מהם הדינין, ושמם יוכיח עליהם, שיער מלשון סערה. ובמקומם כופין הדינין והקליפות, ומהם נמשכין הדינין והקליפות. ולפיכך תמצא שבמקום שבאריך אפין נכפין הדינין, הוא מקום תוקף הדינין בז"א, המצח, והחוטם, וכן שערות הזקן, מהם תלוין הדינין התחתונים, ובמקומם רחמים גמורים, והם כופין הדינין. דומה ליין שקט על שמריו, שאין השמרים מתעוררים שם, אעפ"י ששם מקום השמרים ושרשם. ומפני שיש לדינין אחיזה יותר בשערות הזקן, יותר משערות הראש, ולפיכך הם קשים, ולא שעיעי, לכסות הדינין אשר שם מקורם. משא"כ בשערות הראש, שהם שעיעי, ומכל מקום יש מקום תליה לדינין בהם, ובפרט בהיותם מושכין השפע ממוחא להם, שממטה למעלה, בסוד אור החוזר, הוה"י, שהוא דין. ובצד זה יש להם יתרון לשערות הזקן עליהם, כי הם מושכים השפע בסדר, מלמעלה למטה. ולפיכך האי שערא סליק בתר אודנין, שהוא מקום תליית הדינין, ואין ראוי שיכסו על האזנים, לעכב התפילה העולה עד שם.