חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות פו

תוכן

פו) והשתא הכי פירושא: תיקונוי דאתתקן ההוא כתרא עלאה, לא הוו אלא במוחא סתימאה כדכתיבנא לעיל, דאתפשט במוחא ובדיקנא. ונפיק חסד עלאה במזלא, וחסד עלאה אתפשט במוחא דאבא ואימא, ואתכליל כולא, דהיינו אבא ואימא, במוחא סתימאה. דכד אתתקן חיורא דא דאבא ואימא, בנהירו דא דחסד עלאה דתלי במזלא, בטש מאן דבטש בהאי מוחא דאבא ואימא, דבתר דאתתקן חיורא דא בנהירו דא, אתעביד מוחא, וקרי ליה מוחא. וכד בטש ביה, אתנהיר ותליא ממזלא יקירא, דמיניה בטש מאן דלא בטש. דאילו מוחא אחרא דז"א דאתפשט לל"ב שבילין כד אתנהיר נהיר ממזלא יקירא, אבל לא בטש ביה מאן דלא בטש במוחא דאבא ואימא, אלא דנהיר ממזלא יקירא לחוד. אבל מוחא דאבא ואימא, לא נהיר אלא על ידי ההוא דבטש טמיר מכולא, ומכל מקום ביה תלי, דמיניה בטש מאן דלא בטש כדאמרן. אי נמי דלא בטש מאן דלא בטש, עד דאתתקן בנהירו דא דחסד עלאה, ובתר כן בטש. נמצא דבמזלא תלי, דאי לא אתתקן בנהירו דידיה, לא הוה בטש ביה מאן דלא בטש. והשתא מוחא דאו"א, אית בהו תרתי: נהירו דמזלא, ובטש ביה מאן דלא בטש. ואילו מוחא אחרא דאתפשט לל"ב שבילין, לית ביה, אלא נהירו דמזלא.