תוכן

עד) ודע, דגופא דעתיקא, נעשה נשמה לאו"א וז"א, והיינו דקאמר לא אדכר, ולא קאמר לא היה. והראש העליון לא היה אפשר להתלבש בהם, כי גבה מהם מאד. וזמ"ש, והאי טמיר וסתים וגניז מכולא. והשתא ניחא, האי דאמרינן באדרא, דהאי מזלא תלי בשיקולא עד טיבורא, והא ליכא גופא, אלא ודאי כדאמרן. ואפשר, דהיינו דקאמר לעיל מתקלא קאים בגופיה, דמתקלא היינו דכר ונוק' דאתקלו, קאים בגופיה דהאי עתיקא, דהא או"א דאינון דכר ונוקבא, בגופא דעתיקא קיימי, והוא נשמה להם, ולא אתאחד ולא אתחזי, דהא נתלבש בהאי מתקלא, וכדאמרן.