תוכן

עג) והיינו דאמרינן באדרא זוטא בדף רפ"ט ע"ב, וז"ל, האי ע"ק, סתימא דכל סתימין, לא אדכר ולא אשתכח. ובגין דאיהו רישא עלאה לכל עלאין, לא אדכר, בר רישא חדא בלא גופא, לקיימא כולא כו', ואי תימא מאן עתיקא קדישא כו', על דא אתמר, אמרתי אשמרה דרכי מחטא בלשוני כו', עכ"ל. ביאור הדברים: דע"ק סתימא דכל סתימין, דהיינו ההוא כתרא עלאה דלעיל, כדלקמן, לא אדכר באורייתא כלל. כדאמר באדרא רבא, דלא מתפרש באורייתא בר מן אתר חד כו'. ולא אשתכח: דאפילו או"א לא מתנהרי מיניה, אלא על ידי מוחא ומזלא כדלעיל. ובגין דאיהו רישא עלאה על כל שאר רישין עלאין, דהיינו כתרא עלאה לעילא לעילא, לא אדכר בר רישא חדא בלא גופא לקיימא כולא, כי אי אפשר להנהיג עולם זה על ידו, כי הוא רחוק ממנו תכלית הריחוק, ואין לנאצלים ולא לנבראים יחס ודביקות עמו שיתהנו על ידיו, אחר שהוא רישא עלאה על כל עלאין, ולפיכך לא נזכר כי אם הראש בלבד להחיותם, כי זולתו אין להם חיות, ואתתקן לקיימא כולא, להיותם נשרשים בו. אבל הנהגת העולם ובריאתו, על ידי או"א, וז"א בהתלבשו בהם. כי כאשר נשתלשלו המדרגות מדרגה אחר מדרגה, נתעבו יותר, ונתרחק האור העליון, באופן שנברא ונוצר ונעשה העולם, מה שלא היה אפשר להעשות כן על ידי העתיקא.