תוכן

נו) עוד אמר שם באדרא זוטא דף קפ"ט ע"ב, וז"ל, נפקא מההוא מוחא סתימאה מנהירו דביה כו', הנה שמהאור שבתוכו, יצא המוח השני הזה, ונקרא אבא. והיינו דקתני בפרקא תניינא, וז"ל, י' עלאה דאתעטר בקוטרא דעתיקא, היא קרומא עלאה דאזדכך וסתים. פירוש: יוד עלאה, היינו אבא. ואיכא יוד תתאה דז"א, כדאיתא באדרא זוטא בדף רפ"ט ע"א, וז"ל, בצניעותא דספרא אוליפנא, דהא יוד עלאה יוד תתאה. וקאמר יוד עלאה דאתעטר ונשפע, בקוטרא דעתיקא, דהיינו הקטור היוצא מהעתיקא, דרך הקרום שנזדכך, ומרוב הזיכוך יוצא קוטרא דרך, שם לעטר היוד עלאה, ומשם תלייתה כדפרישית. ואמרינן באדרא זוטא דף רפ"ט ע"ב, וז"ל, בהאי מזלא פשיט פשיטותא דקוטרא עלאה, ההוא רישא דכל רישין, דלא אתידע, ולא אשתמודע, ולא ידעין עלאין ותתאין, בגין כך כולא בהאי מזלא תליא, ע"כ.